פסיקה · מתעדכן אחת לרבעון

פסיקה עדכנית בלשון הרע: מה קבעו בתי המשפט ב-2024–2026

נכתב על ידי עו"ד טל בן שושן · עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 · מתעדכן אחת לרבעון

דיני לשון הרע משתנים בעיקר בבתי המשפט, לא בכנסת. בעמוד הזה ריכזתי את הפסיקה העדכנית בלשון הרע מ-2024 ועד אוקטובר 2026, לפי המצבים שבהם אנשים נתקלים בפועל: פוסט בפייסבוק, הודעה בוואטסאפ, ביקורת בגוגל, ביקורת על נבחר ציבור, הליך משפטי או מכתב התראה, ותביעה שנועדה להשתיק. לכל פסק דין יש קישור למקור בנבו. כשמדובר בתיק שאני ייצגתי בו – זה מצוין, בלי שמות.

בעמוד הזה

פסיקה עדכנית בלשון הרע: מה השתנה ב-2024–2026

"מושחת", "שקרן" ו"עבריין" אינם דעה באופן אוטומטי. בית המשפט העליון קבע באוגוסט 2026 שאלה "ביטויי תפר", ושהשאלה אם הם מייחסים עובדות נבחנת לפי ההקשר.
כוכב אחד בגוגל, גם בלי מילה, יכול להיות לשון הרע – כשמי שדירג לא היה לקוח של העסק.
תביעות השתקה: העליון שרטט את סימני ההיכר שלהן והבהיר שתובע שמנצל את ההליך עלול לשלם הוצאות כבדות.
וואטסאפ הוא "פרסום" לכל דבר – אבל ההקשר, גודל הקבוצה ומה שהוכח בפועל קובעים אם יש פיצוי, וכמה.

1. רשתות חברתיות: פוסטים, תגובות ושיתופים

בית המשפט העליון · פברואר 2026

קנר נ' אונגרפלד, רע"א 9653-12-25

חוקר משטרה תבע אדם שפרסם בפייסבוק את כותרת כתב התביעה שהחוקר הגיש נגדו – כולל פרטיו המזהים. בית המשפט לתביעות קטנות פסק לו 10,000 ₪ על פגיעה בפרטיות; בית המשפט המחוזי ביטל, וקבע שמדובר בפרסום מותר של מסמך מתוך הליך משפטי. העליון דחה את בקשת רשות הערעור והבהיר שחוק איסור לשון הרע, על ההגנות שבו, חל גם ברשתות החברתיות.

התוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה.

שלום תל אביב · אוקטובר 2026

גנץ נ' ארונוב, ת"א 2425-02-25

פוסט תחת הכותרת "מזימת הבגידה הגדולה", בחשבון עם כ-11,000 עוקבים, שותף כ-3,300 פעמים. הנתבע טען שזו הבעת דעה ושמדובר בתביעת השתקה. בית המשפט קבע שתיאוריית קשר שמוצגת כעובדה איננה דעה, ודחה את טענת ההשתקה.

התוצאה: 80,000 ₪ פיצוי ו-10,000 ₪ הוצאות.

שלום תל אביב · אוקטובר 2026

בניהו נ' כרמי בוזגלו, ת"א 41036-02-25

תת-אלוף במילואים שמתח ביקורת על צה"ל זכה לפוסטים שכינו אותו "טינופת" ורמזו שהלשין על לוחם צה"ל שנחקר בברזיל, בזמן מלחמה. בית המשפט הפריד בין השניים: "טינופת" הוא גידוף – מעליב, אבל לא לשון הרע. הרמז להלשנה על לוחם הוא לשון הרע.

התוצאה: 80,000 ₪ פיצוי ו-23,600 ₪ הוצאות.

בשורה התחתונה: עלבון גס לבדו בדרך כלל לא יספיק לתביעה. טענה עובדתית מכפישה – גם כשהיא עטופה בסימן שאלה או ב"אני רק שואל" – כן. על שיתופים ולייקים ראו הלכת שאול נ' ניידלי בעמוד ההלכות.

2. וואטסאפ, הודעות פרטיות וקבוצות בניין

בית המשפט העליון · אוקטובר 2024

יעקוביאן נ' תמר, רע"א 207/24

מרצה וראש מחלקה במכללה תבע סטודנטים על מה שנכתב עליו בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה – כ-20 חברים, שהוא עצמו לא היה ביניהם. בית משפט השלום קבע שוואטסאפ הוא אמצעי פרסום לכל דבר, ובחן כל הודעה בהקשרה: "עדיין לא מצא ממי לגנוב מצגות", שנכתב בשיח מבודח, לא נחשב לשון הרע; הכינוי "ביצת חמין" – כן, ברף הנמוך. העליון הבהיר שבדיחה אינה מוציאה פרסום מתחולת החוק כשלעצמה – הכל תלוי בהקשר.

התוצאה: 2,500 ₪ על פרסום אחד; בקשת רשות הערעור נדחתה.

שלום תל אביב · יולי 2025

קבוצת אהרוני נ' גנון רוזנטל, ת"א 44947-02-20

היזם של מגדל מגורים בבת ים, בעליו ושני חברי נציגות לשעבר תבעו חמישה דיירים על 16 הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, ודרשו כפל פיצוי על כל הודעה – יותר מ-2.2 מיליון ₪ בסך הכל. תביעת היזם ובעליו נדחתה במלואה: על רקע מחדלים אמיתיים בבניין, כמו תקלות המעליות, בית המשפט ראה בכינויים פוגעניים ביקורת לגיטימית כל עוד נשמר גבול הסביר. האשמות בשוחד ובגזל כלפי חברי הנציגות, שלא הוכחו, חצו את הקו.

התוצאה: חברי הנציגות קיבלו כ-69,000 ₪ בסך הכל, משלושה מתוך חמשת הנתבעים; היזם ובעליו חויבו בהוצאות.

מחוזי תל אביב · ספטמבר 2026

סרוב נ' חזני, ע"א 48728-03-26

הודעה פרטית שנשלחה לאדם אחד היא "פרסום": החוק מסתפק בכך שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. בית המשפט המחוזי קבע שההודעה היא לשון הרע, ותיקן גם עיוות נפוץ: מי שנפסק לו פיצוי – תביעתו התקבלה, ואין לחייב אותו בהוצאות.

התוצאה: הערעור התקבל – הפיצוי הוגדל וההוצאות שהוטלו על התובע בוטלו.

תביעות קטנות אילת · אוקטובר 2026

בוהדנה נ' גולן, ת"ק 28147-06-26

דייר נתבע על תלונה לוועד הבית בעניין עלים שנושרים מחצר השכן. בית המשפט קבע שתלונה עניינית לגוף שאמור לטפל בעניין אינה לשון הרע, וממילא היא מוגנת בתום לב (סעיף 15(3)) ונחשבת "זוטי דברים". לעומת זאת, פנייה אל מקום העבודה של הצד השני הובילה לקבלת התביעה שכנגד.

התוצאה: התביעה נדחתה; התביעה שכנגד התקבלה.

בשורה התחתונה: כל הודעה בוואטסאפ היא פרסום, אבל לא כל הודעה פוגענית שווה פיצוי. בית המשפט בודק מי קרא, באיזה הקשר, ואם נטענה עובדה שלא הוכחה. הסבר מלא – במדריך ללשון הרע בוואטסאפ.

3. ביקורות בגוגל, עסקים ותאגידים

תיק שייצגתי בו · שלום תל אביב · 2023

כוכב אחד על מוסך

לקוח שחשד שחלקים נעלמו מרכבו כתב על המוסך ביקורת עניינית של כוכב אחד, ונתבע ב-75,000 ₪. ייצגתי אותו. בית המשפט קבע שזו ביקורת צרכנית לגיטימית, ושממילא עומדות לה הגנות אמת הפרסום ותום הלב.

התוצאה: התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות.

מחוזי מרכז · פברואר 2026

יהב נ' קליימן, ע"א 274-02-25

שכן של בעל עסק, בעיצומו של סכסוך ביניהם, דירג את העסק בכוכב אחד בגוגל – בלי מילה, ובלי שהיה לקוח אי פעם. הדירוג הוריד את הממוצע של העסק במשך כשנתיים. בית המשפט המחוזי קבע שדירוג בלי טקסט נקרא כהערכה צרכנית שלילית, ומי שלא קיבל שירות לא יכול להתגונן בטענה שזו דעתו. ההבדל מהתיק הקודם ברור: שם כתב לקוח אמיתי טקסט עובדתי; כאן – שכן בסכסוך, בלי טקסט ובלי שירות.

התוצאה: 12,000 ₪ פיצוי ו-13,000 ₪ הוצאות ושכר טרחה, במקום דחיית התביעה בבית משפט השלום.

בית המשפט העליון · נובמבר 2025

גרנות נ' רמת רזיאל, רע"א 41402-12-24

האם גוף שאינו אדם יכול לקבל פיצוי על פגיעה לא כספית בשמו הטוב? העליון קבע שתאגיד שתכליתו העיקרית ציבורית – במקרה הזה האגודה השיתופית של מושב – יכול לתבוע פיצוי על נזק לא ממוני שגרמה לשון הרע, במסלול של הוכחת נזק. השאלה אם גם חברה מסחרית רגילה זכאית לכך נותרה פתוחה.

התוצאה: נותרו על כנם פיצוי של 80,000 ₪ לאגודה והחובה לפרסם תיקון.

בשורה התחתונה: ביקורת עניינית של לקוח אמיתי – מוגנת. דירוג "נקמה" של מי שלא היה לקוח – לא.

4. אנשי ציבור, פוליטיקה וביקורת על נבחרים

בית המשפט העליון · אוגוסט 2026

ואטורי נ' הררי, רע"א 65005-03-26

חבר כנסת צייץ אחרי הצבעת הכנסת על ביטול עילת הסבירות, ואזרח הגיב לו ב-X ברצף של כינויים, בהם "המושחת באדם". בית משפט השלום ראה בשאר הכינויים הבעת עמדה, אבל קבע ש"מושחת" – בהקשר הזה ולפי עדות הנתבע עצמו – ייחס עבריינות. המחוזי הפך וקבע שזו דעה מוגנת. העליון החזיר את פסק הדין של השלום: "מושחת", "שקרן" ו"עבריין" הם "ביטויי תפר" שיכולים ליפול משני צדי הגבול בין דעה לעובדה, וההכרעה נעשית מקרה-מקרה. הפיצוי הנמוך שיקף את החשיפה המצומצמת של התגובה.

התוצאה: 10,000 ₪ פיצוי ו-7,000 ₪ הוצאות הושבו על כנם, ועוד 4,000 ₪ הוצאות בעליון.

תיק שייצגתי בו · בית משפט השלום · מרץ 2026

ראש מועצה נגד תושב

ראש מועצה תבעה תושב ב-100,000 ₪ על תגובה חריפה בפייסבוק בעניין תקצוב בית ספר. אחרי סילוק על הסף, ערעור שהחזיר את התיק לבירור והליך הוכחות מלא, קבע בית המשפט שהתושב הוכיח "אמת דיברתי" ושהתביעה הוגשה באכיפה בררנית.

התוצאה: התביעה נדחתה.

בשורה התחתונה: ביקורת חריפה על נבחרי ציבור מוגנת בדרך כלל – אבל לא תמיד. מילה כמו "מושחת" יכולה להיות דעה או האשמה, ובית המשפט יבחן את ההקשר, את מה שהמפרסם התכוון לומר ואם יש בסיס עובדתי לדברים.

5. חסינויות: הליכים משפטיים, תלונות ומכתבי התראה

סעיף 13 לחוק נותן חסינות מוחלטת לפרסומים מסוימים – בלי שאלה של אמת או של תום לב. החשוב שבהם בפועל הוא סעיף 13(5): מה שנאמר "תוך כדי דיון" בבית משפט או בפני גוף מעין-שיפוטי (הלכת חיר נ' גיל). בשלושה תיקים שבהם ייצגתי נתבעים ב-2024–2025, הטענה לחסינות לפי סעיף 13(5) הביאה כבר בשלב המקדמי לסילוק התביעה, כולה או חלקה, או למחיקתה (באחד מהם תלוי ועומד ערעור).

תיק שייצגתי בו · מחוזי תל אביב · יוני 2025

תביעה של 2.94 מיליון ₪ על מכתבי התראה

חברת הנגשה תבעה עורכת דין, מומחה נגישות ושני לקוחות בגלל מכתבי התראה שנשלחו ללקוחותיה. בית המשפט המחוזי קבע שמכתבי התראה חוסים תחת החסינות של סעיף 13(5) גם כשבסוף לא הוגשה תביעה, סילק את התביעה על הסף וחייב את התובעת ב-30,000 ₪ הוצאות. התובעת ערערה לבית המשפט העליון; הערעור תלוי ועומד והדיון בו נקבע לדצמבר 2026. ראו גם המדריך למכתב התראה.

תיק שייצגתי בו · שלום כפר סבא · מרץ 2024

בקשות עיון ותלונה לוועדת האתיקה

עורך דין תבע את מי שייצגתי ב-500,000 ₪ על מה שנכתב ב-13 בקשות לעיון בתיקי בית משפט ובתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. בית המשפט קבע ששניהם נעשו במסגרת הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי, ודחה על הסף את החלק בתביעה שנשען עליהן; טענות אחרות בתביעה נותרו לבירור.

תיק שייצגתי בו · שלום אשדוד · ינואר 2025

הליכי הוצאה לפועל

משרד תיווך ובעליו נתבעו ב-570,000 ₪ בטענה שעיקולים שהטילו במסגרת הליך משפטי הם לשון הרע. אחרי שהגשנו בקשה לסילוק על הסף, הציע בית המשפט לתובע למחוק את התביעה, התובע הסכים, ונפסקו הוצאות לטובת לקוחותיי.

תוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

בשורה התחתונה: מה שנכתב בכתב טענות, בבקשה לבית המשפט או בתלונה לגוף מעין-שיפוטי בדרך כלל לא יכול לשמש בסיס לתביעת לשון הרע – ולפי ההחלטה בתיק מכתבי ההתראה (התובעת ערערה עליה לבית המשפט העליון; הערעור תלוי ועומד והדיון בו נקבע לדצמבר 2026), גם מכתב התראה שנשלח לקראת הליך. ראו גם קנר נ' אונגרפלד בפרק 1: גם פרסום ברשת של מסמך מתוך הליך משפטי עשוי להיות מוגן.

6. תביעות השתקה והוצאות

בית המשפט העליון · ינואר 2025

וקנין נ' קיבוץ ניר דוד, רע"א 1954/24

פעיל במאבק ציבורי על נחל האסי, שהיה אחד ממנהלי קבוצה ברשת, נתבע על ידי הקיבוץ בגלל פרסומים בקבוצה. העליון שרטט את סימני ההיכר של "תביעת השתקה": פערי כוחות, עילה קלושה, סכום מופרז, בחירה בעייתית של נתבעים – למשל מנהל קבוצה במקום מי שכתב את הדברים – ועניין ציבורי. בתיק עצמו הערעור נדחה והתביעה ממשיכה להתברר, אבל נקבע שאם יתברר בסוף שזו תביעת השתקה, הקיבוץ עלול לשלם הוצאות גבוהות במיוחד – לפי דעת השופט סולברג, עד גובה הסכום שנתבע.

התוצאה: הערעור נדחה; סימני ההיכר של תביעת השתקה נקבעו.

שלום ירושלים · אוקטובר 2026

אביטן נ' בן צבי, ת"א 11969-05-24

נתבע ביקש לסלק את התביעה נגדו על הסף בטענה שהיא תביעת השתקה. בית המשפט דחה את הבקשה: טענת השתקה דורשת בירור של הראיות, ורק במקרים מובהקים אפשר להכריע בה בפתח ההליך.

התוצאה: הבקשה לסילוק על הסף נדחתה.

בשורה התחתונה: טענת "תביעת השתקה" היא כלי חזק, אבל רק לעתים רחוקות היא מסיימת את התיק מיד. לרוב היא משפיעה על ההוצאות בסוף הדרך – ולכן כדאי לבנות אותה מהיום הראשון של ההליך.

7. צווי מניעה והסרת פרסומים

בית המשפט העליון · נובמבר 2024

בן גביר נ' רשת מדיה, רע"א 21942-11-24

השר לביטחון לאומי ביקש צו דחוף שימנע שידור תחקיר טלוויזיה שכלל חומר גולמי מקבוצות וואטסאפ שבהן השתתף. הבקשה נדחתה באותו יום: צו שמונע פרסום מראש יינתן רק במקרים חריגים ביותר – כשההגנה של המפרסם היא "הגנת סרק" או כשאין לציבור עניין בפרסום – והכלל הזה חל גם כשהטענה היא לפגיעה בפרטיות. עוד צוין שהחומר נמסר לעיתונאים כדין על ידי אחד מחברי הקבוצה – תזכורת לכך שמה שנכתב בקבוצה סגורה עלול לצאת ממנה.

התוצאה: בקשת רשות הערעור והבקשה לסעד זמני נדחו.

מחוזי תל אביב · אוקטובר 2026

בר מוחא נ' יוסף, ת"א 15905-05-26

התבקש צו זמני להסרת עמוד ברשת שכותרתו "נפגעי עורך הדין". בית המשפט דחה את הבקשה לפי הלכת אבנרי: כל עוד לא הוכרע שהפרסום הוא לשון הרע שאין לו הגנה, חופש הביטוי גובר.

התוצאה: הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה.

בשורה התחתונה: לעצור פרסום לפני פסק דין – כמעט בלתי אפשרי. הדרך המהירה יותר להסרה היא בדרך כלל פנייה ישירה – מכתב התראה למפרסם או בקשה לפלטפורמה – ובמקביל, אם צריך, תביעה.

8. הטרדה, שיימינג וההליך הפלילי

בית המשפט העליון · אוגוסט 2026

טננבאום נ' לוי, רע"א 17167-12-25

יוצרת תוכן שמפרסמת על דימוי גוף ספגה במשך כשנה כ-20 פרסומים ופניות של אדם אחד על גופה ומשקלה – גם אחרי שביקשה שיפסיק. התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון, נסמכה על החוק למניעת הטרדה מינית ולא על חוק לשון הרע. הטענה שהיא "הזמינה" את זה, כי פרסמה תמונות של עצמה, נדחתה בכל הערכאות: הפרסומים שלה אינם הסכמה ואינם רישיון להשפיל. לפעמים העילה הנכונה נגד פרסומים פוגעניים ברשת אינה לשון הרע, אלא הטרדה מינית או פגיעה בפרטיות – וזה משנה את הסעדים האפשריים.

התוצאה: 80,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק, 10,000 ₪ הוצאות ושכר טרחה וצו מניעה קבוע; בקשת רשות הערעור נדחתה.

בית המשפט העליון · אפריל 2025

זהבי נ' רבינוביץ', רע"פ 53956-02-25

נושא תפקיד ציבורי במושב הגיש קובלנה פלילית – הליך פלילי שמגיש אדם פרטי – נגד מי שניהל נגדו מסע הכפשה שנמשך שנים. הנאשם זוכה מהאישום על קריאות ברמקול מול ביתו, שנחשבו ביקורת על פעילות ציבורית, אבל הורשע בגלל מכתבים בתפוצה רחבה שהאשימו את המתלונן בשחיתות, בגניבת כספי ציבור ובשקרים בבית משפט – טענות עובדתיות כוזבות. העליון הזכיר שהעבירה הפלילית היא אמצעי חריג, והשאיר את ההרשעה ואת העונש על כנם.

התוצאה: 3 חודשי מאסר על תנאי, 50,000 ₪ פיצוי למתלונן ו-20,000 ₪ הוצאות.

בשורה התחתונה: הרשעה פלילית בלשון הרע שמורה למקרים חריגים של הכפשה מכוונת ומתמשכת. ברוב המקרים הדרך הנכונה היא תביעה אזרחית – וכשהפרסומים עוסקים בגוף או במיניות, כדאי לבדוק גם עילה של הטרדה מינית.

פרסמו עליכם משהו, קיבלתם מכתב התראה או נתבעתם?

שלחו לי את הפרסום או את המכתב, ואבדוק איתכם מה הפסיקה אומרת על המקרה שלכם ומה הצעד הנכון עכשיו.

שאלות נפוצות

מה השתנה בדיני לשון הרע בשנתיים האחרונות?

הפסיקה העדכנית בלשון הרע מחדדת שלושה דברים: מילים כמו "מושחת" או "שקרן" אינן דעה מוגנת באופן אוטומטי ונבחנות בהקשרן (ואטורי נ' הררי, 2026); דירוג שלילי בגוגל בלי טקסט, ממי שלא היה לקוח, יכול להיות לשון הרע (יהב נ' קליימן, 2026); ובתי המשפט מוכנים להטיל הוצאות כבדות על מי שמגיש תביעת השתקה (וקנין נ' קיבוץ ניר דוד, 2025). במקביל, וואטסאפ מביא לבתי המשפט יותר ויותר תביעות של שכנים, דיירים ועמיתים לעבודה.

האם כוכב אחד בגוגל בלי מילים יכול להיות לשון הרע?

כן, בנסיבות מסוימות. בעניין יהב נ' קליימן קבע בית המשפט המחוזי שדירוג כזה נקרא כהערכה צרכנית שלילית, ולכן מי שדירג בלי להיות לקוח חויב ב-12,000 ₪. מנגד, ביקורת עניינית של לקוח אמיתי היא ביקורת צרכנית לגיטימית – כך נקבע בתיק שבו ייצגתי לקוח שכתב ביקורת של כוכב אחד על מוסך. השאלות המכריעות: מי כתב, האם היה לקוח, ומה בדיוק נכתב.

האם מותר לכתוב שנבחר ציבור "מושחת"?

תלוי בהקשר. העליון קבע ב-2026 ש"מושחת", "שקרן" ו"עבריין" הם "ביטויי תפר": לפעמים הם גידוף או הבעת דעה, ולפעמים הם מייחסים מעשים עברייניים. בעניין ואטורי נ' הררי נקבע שבהקשר המסוים המילה ייחסה עבריינות, והמגיב חויב בפיצוי. ביקורת חריפה על החלטות ועל פעולות של נבחר ציבור עדיין מוגנת, וההבדל בין שתי האפשרויות נקבע בדרך כלל בערכאה הראשונה, אחרי שמיעת העדויות.

האם הודעה בוואטסאפ לאדם אחד יכולה להיות לשון הרע?

כן. החוק מסתפק בכך שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע, ובעניין סרוב נ' חזני (2026) נקבע שגם הודעה פרטית היא פרסום. עם זאת, בתי המשפט בוחנים את ההקשר – גודל הקבוצה, אופי השיחה ומה בדיוק נטען – והפיצוי נגזר מהם. פירוט מלא, כולל מה לעשות מיד כשמשמיצים אתכם בקבוצה, תמצאו במדריך ללשון הרע בוואטסאפ.

עו"ד טל בן שושן

עורך דין ומגשר, בעל משרד בוטיק בראשון לציון העוסק בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וקניין רוחני. מייצג תובעים ונתבעים בכל הערכאות; חבר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין. עוד על המשרד