מדריך · לשון הרע ברשת
לשון הרע בוואטסאפ: קבוצות, הודעות פרטיות והעברת הודעות
נכתב על ידי עו"ד טל בן שושן · עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026
רוב תיקי לשון הרע שמגיעים אליי היום לא מתחילים בעיתון, אלא בקבוצת וואטסאפ: קבוצת הבניין, ההורים בכיתה, העבודה או בית הכנסת. לשון הרע בוואטסאפ היא לשון הרע לכל דבר – החוק לא מבחין בין מסך לדף – אבל יש לה כללים משלה: מי קרא את ההודעה, באיזה הקשר נכתבה, אם הועברה הלאה ומה קרה אחר כך. המדריך הזה מסביר את הכללים, מתוך פסקי דין אמיתיים מהשנים האחרונות.
בקצרה
- הודעה בקבוצה – גם סגורה וגם קטנה – היא "פרסום". כך גם הודעה פרטית לאדם אחד.
- העברת הודעה מכפישה הלאה היא פרסום חדש, גם אם לא אתם כתבתם אותה.
- לא כל עלבון הוא לשון הרע: קללה בוויכוח נבחנת אחרת מהאשמה עובדתית.
- בפסקי הדין שבמדריך נפסקו על הודעות בקבוצות סכומים של אלפי שקלים ועד עשרות אלפים – רחוק מאוד מהסכומים שנתבעו.
האם הודעה בוואטסאפ היא "פרסום" לפי החוק?
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר פרסום בכל דרך – בעל פה, בכתב "וכל אמצעי אחר" – ומסתפק בכך שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות מלבד מי שעליו נכתבו. בתי המשפט מחילים את ההגדרה על וואטסאפ בלי היסוס:
- קבוצה קטנה. בקבוצת וואטסאפ של כ-20 סטודנטים קבע בית משפט השלום שהיישומון הוא "אמצעי אחר" כלשון החוק, ושההודעות בה הן פרסום. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור (רע"א 207/24 יעקוביאן נ' תמר, 2024).
- קבוצה סגורה. קבוצה "סגורה" לא מגינה על הכותב: ההודעה מגיעה לכל חבריה. כך נקבע, למשל, לגבי קבוצת הוואטסאפ של בניין מגורים (ת"ק 48551-10-25 תמיר נ' דגן-דורון, 2026).
- הודעה פרטית לאדם אחד. התכתבות פרטית עם חבר משותף, שבה נכתבו דברים פוגעניים על שכנה וחברה לשעבר, היא פרסום ולשון הרע. בית המשפט המחוזי בתל אביב אף העלה את הפיצוי שנפסק לה (ע"א 48728-03-26 סרוב נ' חזני, ספטמבר 2026).
- הודעה לעובד של הנפגע. הודעות וואטסאפ למנהלת מרפאה, שבהן כונה הרופא שהיא עובדת אצלו "מטרידן מינית", נחשבו פרסום – כי עסקו בו כאדם ולא בשירות שקיבלה הכותבת (ת"א 46985-09-23 פלוני נ' פלונית, 2026).
- סטטוס. סטטוס בוואטסאפ גלוי לאנשי הקשר. בית המשפט העליון כבר קבע שכתיבת "סטטוס" או פוסט ברשת חברתית היא פרסום לכל דבר (רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת, 2020).
ונקודה שמפתיעה רבים: לא חייבים להיות חברים בקבוצה כדי לתבוע. בעניין ברסלר נ' יוחאי נשלחה ההודעה לקבוצה שהתובעת לא הייתה חברה בה והועברה אליה – ובית המשפט כלל אותה בין הפרסומים שבגינם נפסק פיצוי (ת"א 54965-12-23, ספטמבר 2026).
קבוצה קטנה או גדולה – מה זה משנה?
לעצם האחריות – כמעט כלום. לגובה הפיצוי – הרבה. בית המשפט שוקל כמה אנשים קראו, מי הם ומה מקומו של הנפגע בקהילה. קבוצה של שלושים מתפללים יכולה לפגוע יותר מפוסט פתוח, אם כל חבריה מכירים אתכם אישית – הפגיעה נבחנת בתוך החוג שהאדם נמנה עליו, גם כשהחוג מצומצם. כך זה נראה בפסיקה:
- בקבוצה של כ-20 סטודנטים, אחרי שיהוי של כארבע שנים בהגשת התביעה וכשגם התובע תרם לאווירה העכורה, נפסקו 2,500 ₪ (עניין יעקוביאן).
- בקבוצת הוואטסאפ של בית כנסת, כשלושים חברים, נכתבו שלוש הודעות שהוסרו למחרת. הנתבע לא נענה למכתב התראה שדרש התנצלות, והשיב בעלבון נוסף. נפסקו 7,500 ₪ ועוד 5,000 ₪ הוצאות (ת"א 50604-06-24 כהן נ' ניסנוב, מרץ 2026).
- בקבוצת הדיירים של מגדל מגורים בן 47 קומות האשימו דיירים את חברי הנציגות הקודמת במרמה ובקבלת טובות הנאה. על האשמות שלא הוכחו נפסקו 12,000–15,000 ₪ לתובע מכל נתבע שחויב. התביעה כולה עמדה על 2.24 מיליון ₪ בגין 16 הודעות; התביעה של היזם והחברה שלו נדחתה במלואה, והם חויבו בהוצאות (ת"א 44947-02-20 קבוצת אהרוני נ' רוזנטל, 2025).
- וגם קבוצה סגורה וגדולה ברשת אחרת: בתיק שבו ייצגתי סוכן ביטוח שהוכפש בקבוצת פייסבוק סגורה של כ-1,100 סוכנים, נפסקו לו 50,000 ₪ (לתיק). תוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
העברתי הודעה שמישהו אחר כתב – האם אני אחראי?
אתם עלולים להיות אחראים. בית המשפט העליון קבע ש"שיתוף" של פוסט מכפיש הוא פרסום חדש, בעוד ש"לייק" אינו כזה (עניין שאול). העברת הודעה (Forward) בוואטסאפ היא המקבילה הקרובה ביותר לשיתוף: היא מביאה את הדברים לקהל חדש.
שתי הערות חשובות לשני הצדדים:
- ברירת המחדל היא לתבוע את מי שכתב את הדברים במקור. תביעה בררנית נגד מי שרק העביר הלאה, כשהכותב המקורי ידוע, עלולה להיראות כשימוש לרעה בהליך.
- מי שרק חזר על דברים ונקב במקור שלהם לא פטור, אבל בית המשפט רשאי להתחשב בכך לקולה (סעיף 19(1) לחוק).
ההמלצה המעשית פשוטה: הודעה מכפישה על אדם אחר – לא מעבירים. הודעה מכפישה עליכם – שומרים כראיה, ולא מפיצים אותה בעצמכם כדי "להגיב".
האם מנהל הקבוצה אחראי למה שנכתב בה?
אין בחוק הוראה מפורשת על מנהלי קבוצות. בתי המשפט בוחנים את השאלה לפי דיני הנזיקין הכלליים: מי שהשתתף בעוולה, עודד אותה או "אשרר" אותה – אחראי. בפועל, המבחן הוא שליטה וידיעה:
- מנהל של קבוצה פתוחה, שלא ידע על הפוסטים ולא התבקש להסיר אותם, לא חויב. בית המשפט המחוזי בחיפה הוסיף שאילו הנפגע היה מבקש הסרה והמנהל היה מסרב, ניתן היה לראות בו מי שאשרר את הפרסום (ת"א 44827-10-21 אבישר נ' דואק, 2023).
- מנהלת-שותפה של קבוצה, שידעה על הפוסטים, השאירה אותם ואף הגיבה בתמיכה, נחשבה בעצמה "מפרסמת" וחויבה יחד עם הכותב ב-45,000 ₪ (ת"א 63170-12-19 זיסקינד נ' עמית, יוני 2026).
- מנהל פורום שהשתהה בהסרת פוסט מכפיש, ואף העלה צילום שלו "לדיון", חויב ב-15,000 ₪ (ת"א 7685-10-16 אבישר נ' פוטר, 2018).
פסקי הדין האלה עסקו בקבוצות פייסבוק, אבל ההיגיון חל גם על וואטסאפ, שבו מנהל הקבוצה יכול למחוק הודעות של משתתפים. נפגעתם? בקשו מהמנהל, בכתב, להסיר את ההודעה. אתם מנהלים? הסירו מהר, ואל תוסיפו תגובה משלכם.
לא כל עלבון הוא לשון הרע: ההגנות שעולות בתיקי וואטסאפ
- קללה בוויכוח מול האשמה עובדתית. בוויכוח על רעש בקבוצת דיירים של כ-15 חברים כתבה שכנה שהשכנים "חולי נפש". בית המשפט קבע שזה גידוף שנאמר בכעס, לא קביעה עובדתית, ודחה את התביעה – עם 4,000 ₪ שכר טרחה לנתבעת (תאד"מ 68073-03-25 דרעי נ' פרץ, 2025). לעומת זאת, האשמה במרמה או בקבלת טובות הנאה שלא הוכחה היא לשון הרע גם בלהט של בחירות לנציגות (עניין קבוצת אהרוני).
- "זו הייתה בדיחה". בית המשפט העליון הבהיר שהומור לא מוציא הודעה מתחולת החוק באופן אוטומטי; הכול תלוי בהקשר, בזהות חברי הקבוצה ובאופי השיח (עניין יעקוביאן).
- אמת ועניין ציבורי. דיירת שדיווחה בקבוצת הבניין ששכנים התיזו עליה מים מהחלון הוכיחה שהדברים נכונים ושיש בהם עניין לקהילת הדיירים – והתביעה נגדה נדחתה (עניין תמיר).
- תלונה עניינית. תלונה מנומקת לוועד הבית על עלים שנושרים מחצר של שכן נמצאה מוגנת ולא לשון הרע; לעומת זאת, הפנייה למקום העבודה של השכן הובילה לקבלת התביעה שכנגד (ת"ק 28147-06-26 בוהדנה נ' גולן, אוקטובר 2026).
כמה פיצוי אפשר לקבל על לשון הרע בוואטסאפ?
החוק מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ₪ צמודים למדד (כ-82,000 ₪ כיום), וכפל הסכום (כ-164,000 ₪) כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. זו תקרה, לא מחירון: בית המשפט קובע את הסכום לפי תוכן ההאשמה, היקף התפוצה, הכוונה, ההתנהגות של שני הצדדים אחרי הפרסום, ומשך הזמן עד שהוגשה התביעה.
| פסק הדין | מה נכתב ואיפה | התוצאה |
|---|---|---|
| יעקוביאן נ' תמר (עליון, 2024) | כינוי מעליב בקבוצת סטודנטים של כ-20 חברים | 2,500 ₪ |
| סרוב נ' חזני (מחוזי ת"א, 2026) | דברים פוגעניים בהתכתבות פרטית עם חבר משותף | הפיצוי (4,000 ₪) הועלה במחצית |
| כהן נ' ניסנוב (שלום י-ם, 2026) | שתי אמירות פוגעניות בקבוצת בית כנסת של כ-30 חברים | 7,500 ₪ ו-5,000 ₪ הוצאות |
| פלוני נ' פלונית (שלום ת"א, 2026) | "מטרידן מינית" בהודעות למנהלת המרפאה ובביקורת בפייסבוק | 25,000 ₪ וצו האוסר לחזור על הטענה |
| קבוצת אהרוני נ' רוזנטל (שלום ת"א, 2025) | האשמות במרמה ובטובות הנאה בקבוצת דיירים של מגדל | 12,000–15,000 ₪ לתובע מכל נתבע שחויב; תביעת היזם נדחתה |
| דרעי נ' פרץ (שלום חיפה, 2025) | "חולי נפש" בוויכוח בקבוצת דיירים | נדחתה; 4,000 ₪ לנתבעת |
מה מעלה את הפיצוי: האשמה בעבירה, תפוצה רחבה, כוונה לפגוע, סירוב להסיר או להתנצל. מה מוריד אותו: קבוצה קטנה, הסרה מהירה, ויכוח הדדי ושיהוי בהגשת התביעה. ותביעה מנופחת לא מקרבת לסכום גבוה – רק מגדילה את הסיכון לשלם הוצאות.
תוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
השמיצו אתכם בוואטסאפ? מה עושים עכשיו
- תעדו מיד. צילומי מסך שמראים את שם הקבוצה, מספר המשתתפים, שם או מספר השולח, תאריך ושעה – ואם אפשר, גם ייצוא של השיחה. רשמו מי מחברי הקבוצה ראה את ההודעה ויכול להעיד. לא חברים בקבוצה? חבר בה יכול להעביר אליכם את ההודעה.
- אל תגיבו באותו מטבע. תגובה חריפה בקבוצה, או פנייה למקום העבודה של הכותב, עלולות להפוך אתכם לנתבעים.
- בקשו הסרה – בכתב. מהכותב וממנהל הקבוצה. סירוב של מנהל לבקשה מפורשת עשוי להטיל גם עליו אחריות.
- שקלו מכתב התראה. מכתב שדורש הסרה, התנצלות באותה קבוצה והתחייבות שלא לחזור על הדברים פותר חלק גדול מהמקרים (המדריך המלא למכתב התראה).
- אל תחכו. תביעת לשון הרע מתיישנת ככלל אחרי שבע שנים, אבל ראיות נעלמות מהר יותר – ובית המשפט עשוי להתחשב בשיהוי לקולה, כמו בעניין יעקוביאן.
תבעו אתכם על הודעה בוואטסאפ?
- אל תתעלמו. להגשת כתב הגנה יש מועד קצוב, והוא קצר משנדמה.
- שמרו את כל השיחה, לא רק את ההודעה. ההקשר הוא לעתים ההגנה הטובה ביותר: ויכוח הדדי, הומור, תגובה לפרובוקציה.
- שקלו הסרה והתנצלות – אחרי ייעוץ. התנצלות שפורסמה באותו מקום ובאותה דרך, ולא הייתה מסויגת, היא שיקול לקולה לפי סעיף 19(4) לחוק; גם הסרה אחרי הגשת התביעה נשקלה לקולה (ת"א 2425-02-25 גנץ נ' ארונוב, 2026). את הנוסח כדאי לבדוק לפני שהוא נשלח.
- בדקו את ההגנות. אמת ועניין ציבורי; תום לב – תלונה עניינית, הגנה על עניין אישי כשר, הבעת דעה; גידוף ולא קביעת עובדה; ודברים שנאמרו במסגרת הליך משפטי.
- סכום מופרז? תביעה גבוהה מאוד על הודעה בודדת יכולה להעיד על ניסיון השתקה, ובתי המשפט נותנים לכך משקל (הלכות יסוד בלשון הרע).
- בתיק שבו ייצגתי תושב שנתבע על ביקורת ברשת, הוכחה הגנת "אמת דיברתי" והתביעה נדחתה (לתיק).
קיבלתם הודעה מכפישה, או תביעה על הודעה שכתבתם?
שלחו לי צילום מסך ותיאור קצר, ואבדוק איתכם מה הסיכון ומה הצעד הנכון עכשיו.
הסרה מקבוצת וואטסאפ – האם זו לשון הרע?
הוציאו אתכם מקבוצה, וכל החברים קיבלו על כך הודעה אוטומטית? זה מעליב, אבל ככלל זו לא לשון הרע. כך קבע בית משפט השלום ברחובות בתביעה של חבר בקבוצת הוואטסאפ של קבוצת ספינינג, כ-60 מתאמנים, שהוסר ממנה בידי מי שסייעה בניהולה, אחרי מחלוקת על חגיגות באימונים. הוא תבע ממנה 100,000 ₪, והתביעה סולקה על הסף (ת"א 64723-03-22 אורגד נ' מירון, אוגוסט 2023).
הנימוקים, במילים פשוטות:
- אין "פרסום". לשון הרע דורשת דברים שנאמרו, נכתבו או הובעו בדרך אחרת. בהסרה שקטה לא נאמר דבר, לא במפורש ולא ברמז. כבר נקבע ש"לייק" אינו פרסום (עניין שאול), והסרה רחוקה מפרסום עוד יותר.
- ההודעה האוטומטית אינה של המסיר. את ההודעה על ההסרה שולחת האפליקציה, לא מי שלחץ על הכפתור, ואין בה כוונה לפגוע.
- שמועות צריך להוכיח. התובע טען שאחרי ההסרה ריכלו עליו, אבל לא ידע לומר מה נכתב. בתביעת לשון הרע צריך להצביע על הדברים המדויקים שפורסמו.
- חופש הביטוי. קבלת תביעות כאלה, כתב בית המשפט, הייתה פוגעת בחופש הביטוי וביכולת לנהל קבוצות.
התובע חויב לשלם לנתבעת 8,500 ₪: 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-1,000 ₪ הוצאות.
חשוב לדייק: זה פסק דין אחד של בית משפט השלום, ערכאה ראשונה. הוא אינו תקדים מחייב, גם אם בית המשפט ציין שעד אז השאלה לא נדונה בפסיקה. ההיגיון שלו פשוט: בלי פרסום אין לשון הרע.
ההסרה לחוד, ומה שנכתב סביבה לחוד. הודעה כמו "הוצאתי את פלוני מהקבוצה כי הוא גונב מהקופה" היא פרסום לכל דבר, ונבחנת כמו כל הודעה אחרת בקבוצה – גם כשההסרה עצמה מותרת. כך גם הודעות שנכתבות אחר כך על הסיבות להסרה.
מה עושים בפועל:
- הוסרתם? כשפונים אליי אחרי הסרה, השאלה הראשונה שאני שואל היא מה נכתב. אם נכתב עליכם משהו, שמרו צילום מסך של ההודעה עצמה, עם שם הקבוצה והתאריך; חבר שנשאר בקבוצה יכול להעביר לכם אותה. אם לא נכתב דבר, תביעה על עצם ההסרה עלולה להסתיים בהוצאות, כמו בתיק הזה.
- אתם מנהלים? מבחינת לשון הרע, הסרה בלי הסבר היא הדרך הזהירה יותר. אם בכל זאת מנמקים, כתבו נימוק ענייני ("הקבוצה מיועדת לחברי הצוות בלבד"), בלי האשמות.
שאלות נפוצות
האם הודעה בקבוצת וואטסאפ סגורה יכולה להיות לשון הרע?
כן. "פרסום" לפי החוק הוא כל העברה של הדברים לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע, והודעה בקבוצה מגיעה לכל חבריה – גם כשהקבוצה סגורה וגם כשהיא קטנה. גודל הקבוצה וזהות חבריה משפיעים על גובה הפיצוי, לא על עצם האחריות.
אפשר לתבוע על הודעה פרטית שנשלחה לאדם אחד?
כן. מספיק שהדברים הגיעו לאדם אחד מלבד מי שעליו נכתבו. בספטמבר 2026 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שהתכתבות פרטית עם חבר משותף היא פרסום ולשון הרע, והעלה את הפיצוי שנפסק. הפיצוי על הודעה פרטית נוטה להיות נמוך מזה שעל פרסום רחב, אבל העילה קיימת.
העברתי הודעה שמישהו אחר כתב. אפשר לתבוע אותי?
אפשר. העברה של הודעה מכפישה היא פרסום חדש, כמו "שיתוף" ברשתות. עם זאת, ברירת המחדל היא לתבוע את הכותב המקורי, ומי שרק חזר על הדברים ונקב במקור שלהם עשוי ליהנות מהקלה בפיצוי. הדרך הבטוחה: לא להעביר הלאה הודעות מכפישות על אנשים.
האם מנהל קבוצת וואטסאפ אחראי למה שכותבים בה?
לא באופן אוטומטי. מנהל שלא ידע על ההודעה ולא התבקש להסיר אותה בדרך כלל לא יחויב. מנהל שידע, סירב להסיר או הוסיף תמיכה משלו עלול להיחשב שותף לפרסום. לכן כדאי לפנות למנהל בכתב ולבקש הסרה – ולשמור את הפנייה.
ההודעה כבר נמחקה. עדיין אפשר לתבוע?
כן, אם יש ראיה שהיא נשלחה ושמישהו קרא אותה – צילום מסך, ייצוא שיחה או עדים. בעניין כהן נ' ניסנוב ההודעות הוסרו למחרת, ובכל זאת נפסק פיצוי. המחיקה המהירה משפיעה על הסכום, לא על עצם האחריות.
כמה פיצוי אפשר לקבל על לשון הרע בוואטסאפ?
החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד כ-82,000 ₪, וכפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע. בפסקי הדין שבמדריך נפסקו על הודעות בקבוצות סכומים של אלפי שקלים ועד עשרות אלפים. האשמה בעבירה, תפוצה רחבה וסירוב להתנצל מעלים את הסכום; קבוצה קטנה והסרה מהירה מורידות אותו.
עו"ד טל בן שושן
עורך דין ומגשר, בעל משרד בוטיק בראשון לציון העוסק בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וקניין רוחני. מייצג תובעים ונתבעים בכל הערכאות; חבר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין. עוד על המשרד
נכתב על ידי עו"ד טל בן שושן · עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026
תוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות שלכם.