תחום עיסוק
הגנת הפרטיות: צילום, הקלטה ופרסום בלי הסכמה
תמונה שפורסמה בלי רשות, הקלטה שהודלפה, מעקב, מצלמה שמכוונת לחלון שלכם או מידע אישי שנמסר לאחרים – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מעניק לנפגע עילה אזרחית, ולעתים גם פלילית. אני מייצג נפגעים ונתבעים בתביעות הגנת הפרטיות, שלא פעם משולבות בתביעת לשון הרע, בכל הערכאות.
מה נחשב פגיעה בפרטיות?
החוק פותח בכלל פשוט: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". סעיף 2 לחוק מונה רשימה של מעשים שנחשבים פגיעה בפרטיות, ובהם המקרים שמגיעים למשרד לעתים קרובות:
- צילום אדם ברשות היחיד – בבית, בחצר, בחדר הלבשה – בלי הסכמתו.
- פרסום תצלום ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות את המצולם.
- בילוש, התחקות והטרדה – מעקב אחרי אדם, פיזי או טכנולוגי, באופן שעלול להטריד אותו.
- האזנה אסורה לפי חוק האזנת סתר – הקלטה של שיחה שאתם לא צד לה, בלי הסכמת המשתתפים.
- שימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם לשם רווח – למשל בפרסומת או בדף עסקי – בלי הסכמה.
- שימוש במידע שנמסר למטרה מסוימת – או העברתו לאחרים – שלא למטרה שלשמה נמסר, והפרה של חובת סודיות.
- פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, מצב בריאותו או התנהגותו ברשות היחיד.
פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק), ובמקרים חמורים – כשנעשתה במזיד – גם עבירה פלילית (סעיף 5). פרסום של תצלום או סרטון בעל אופי מיני בלי הסכמה הוא גם הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית, עם פיצוי ללא הוכחת נזק גבוה יותר ומסלול פלילי משלו.
מה לא נחשב פגיעה – ההגנות שבחוק
לא כל צילום או פרסום הוא עילה לתביעה. החוק עצמו מסייג:
- הסכמה. מי שהסכים – במפורש או במשתמע – לצילום או לפרסום, לא יוכל לתבוע עליו. הסכמה לצילום אינה בהכרח הסכמה לפרסום, וגם לא הסכמה לכל שימוש.
- זוטי דברים. אין עילה בשל פגיעה שאין בה ממש (סעיף 6).
- הגנות תום הלב (סעיף 18): פגיעה שנעשתה במסגרת חובה חוקית, מוסרית או מקצועית; לשם הגנה על עניין אישי כשר; צילום ברשות הרבים שבו דמות הנפגע מופיעה באקראי; וביקורת על אדם בתפקיד ציבורי.
- עניין ציבורי. פגיעה שיש בה עניין ציבורי המצדיק אותה – ובלבד שאם נעשתה בדרך של פרסום, הפרסום לא היה כוזב.
- פרסומים מותרים לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, כמו דברים שנאמרו בהליך משפטי.
השאלות האלה מכריעות תיקים: הקלטה של שיחה שאתם משתתפים בה, למשל, אינה האזנת סתר – אבל פרסום שלה יכול להיות פגיעה בפרטיות, ושימוש בה בהליך משפטי יכול להיות מוגן. לכן לפני כל צעד – של תובע או של נתבע – בודקים את הנסיבות המדויקות.
מה אפשר להשיג – וכך אני מטפל בתיק
- בדיקה ראשונה. מה צולם, הוקלט או פורסם; מי עשה זאת; מי נחשף; האם הייתה הסכמה ואם עומדת לפוגע אחת ההגנות. לעתים קרובות אותו מעשה הוא גם לשון הרע, ואז בונים את התיק על שתי העילות.
- עצירת הפגיעה. דרישה להסרה ולהפסקת השימוש, ובמקרים המתאימים בקשה לצו מניעה. כשמדובר בתוכן אינטימי – פנייה מקבילה לפלטפורמה ולמשטרה.
- תביעה. החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ₪ צמודים למדד, וכפל הסכום כשהוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע (סעיף 29א). כשנגרם נזק ממשי – למשל פגיעה בעבודה או טיפול נפשי – אפשר לתבוע גם אותו.
- הגנה מפני תביעה. נתבעתם? בודקים הסכמה, עניין ציבורי, תום לב וזוטי דברים, ואם התביעה נועדה להשתיק ביקורת לגיטימית – מבקשים לסלק אותה על הסף.
המקרים שמגיעים למשרד
צילום ופרסום בלי הסכמה
תמונות וסרטונים שצולמו בבית או במקום פרטי, פורסמו ברשת או נשלחו לאחרים – כולל פרסום מתוך שיחות פרטיות.
הקלטות ומעקב
הקלטות סתר, מעקב GPS, תוכנות ריגול בטלפון ובמחשב, ומעקב במסגרת סכסוכי גירושין או עבודה.
חשיפת מידע אישי ורפואי
פרסום או מסירה של מידע על בריאות, מצב משפחתי, עבר או כספים – בקבוצות, במקום העבודה או מול לקוחות.
שימוש מסחרי בשם ובתמונה
תמונה או שם של אדם בפרסומת, בדף עסקי או בקמפיין, בלי הסכמה – גם כשהצילום עצמו נעשה כדין.
מצלמות ושכנים
מצלמות אבטחה שמכוונות לחצר או לדלת של השכן, צילום בבניין המשותף, ופרסום בקבוצת הדיירים.
עסקים ומאגרי מידע
דליפת פרטי לקוחות, שימוש במידע שלא למטרתו, והיערכות לחובות החדשות שנכנסו לתוקף בתיקון 13 לחוק (אוגוסט 2025).
צילמו, הקליטו או פרסמו עליכם בלי הסכמה?
שלחו לי את הפרסום או תיאור קצר של מה שקרה, ואבדוק איתכם אם יש כאן פגיעה בפרטיות, מה אפשר לדרוש ומה הצעד הראשון.
שאלות נפוצות
מותר לצלם אותי ברחוב בלי הסכמה?
ברשות הרבים הצילום עצמו בדרך כלל אינו פגיעה בפרטיות, במיוחד כשאתם מופיעים בו באקראי. הפרסום הוא הנקודה: פרסום תצלום בנסיבות שעלולות להשפיל או לבזות, או שימוש בתמונה לשם רווח, יכולים להיות פגיעה בפרטיות גם כשהצילום נעשה במקום ציבורי.
מותר להקליט שיחה בלי שהצד השני יודע?
הקלטה של שיחה שאתם משתתפים בה אינה האזנת סתר, ולכן אינה אסורה כשלעצמה. הקלטה של שיחה בין אחרים, בלי הסכמת אחד מהם, היא עבירה לפי חוק האזנת סתר ופגיעה בפרטיות. גם הקלטה מותרת עלולה להפוך לפגיעה בפרטיות אם מפרסמים אותה או מעבירים אותה לאחרים שלא למטרה שלשמה נעשתה.
כמה פיצוי אפשר לקבל על פגיעה בפרטיות?
החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ₪ צמודים למדד, וכפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע. הסכום שנפסק בפועל תלוי בחומרת הפגיעה, בהיקף החשיפה ובהתנהלות הפוגע. כשנגרם נזק ממשי שניתן להוכיח, הפיצוי יכול להיות גבוה יותר. בפרסום תוכן מיני בלי הסכמה החוק למניעת הטרדה מינית קובע תקרה גבוהה יותר.
האם אפשר לתבוע גם לשון הרע וגם פגיעה בפרטיות על אותו פרסום?
כן, ולעתים קרובות זה המצב: פרסום של תמונה או מידע פרטי יכול גם להשפיל ולכן להיות לשון הרע, וגם לחשוף עניין פרטי ולכן לפגוע בפרטיות. שתי העילות נתבעות יחד, ובית המשפט בוחן כל אחת מהן לפי ההגנות שלה. הפיצוי נקבע לפי מכלול הפגיעה, ולא בהכרח כסכום של שתי התקרות.
מה עושים כשפורסם סרטון או תמונה אינטימיים שלי?
פועלים מיד ובמקביל: תיעוד (צילומי מסך של הפרסום, הכתובת והמפרסם), בקשת הסרה מהפלטפורמה, תלונה במשטרה – פרסום כזה הוא עבירה פלילית – ובדיקה של תביעה אזרחית לפי החוק למניעת הטרדה מינית וחוק הגנת הפרטיות. חשוב לא להתעמת עם המפרסם ולא למחוק ראיות.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות שלכם.