תמונה שמצאתם בגוגל, קטע מכתבה, שיר ברקע של סרטון – רוב מה שאנחנו רואים ושומעים ברשת מוגן בזכות יוצרים. החשש מהפרת זכויות יוצרים מוצדק, אבל לא כל שימוש ביצירה של אחר אסור. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע מה מוגן, מה מותר גם בלי רשות, ומה הסעדים כשהגבול נחצה. במאמר הזה אני עובר על השאלות המרכזיות: מתי צריך רשות, מתי שימוש הוא "שימוש הוגן", ומה עלול לקרות למי שמפר.
הפרת זכויות יוצרים מתרחשת כאשר נעשה שימוש ביצירה מקורית – ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית – ללא רשות בעל הזכות, אלא אם החוק מתיר זאת. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מאפשר שימוש ביצירה של אחר ללא רשות במקרים של "שימוש הוגן" למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת או דיווח עיתונאי. כדי לקבוע אם שימוש הוא הוגן, בית המשפט שוקל ארבעה שיקולים מרכזיים, כולל מטרת השימוש, אופי היצירה, היקף השימוש והשפעתו על ערך היצירה או השוק הפוטנציאלי שלה.
מה מגן חוק זכות יוצרים
זכות יוצרים קיימת ביצירה מקורית – ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית – שקובעה בצורה כלשהי, וגם בתקליט (סעיף 4). אין צורך לרשום אותה. החוק מעניק שני סוגי זכויות:
- זכות כלכלית (סעיף 11) – הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולות כמו העתקה, פרסום של יצירה שטרם פורסמה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור (למשל באינטרנט), עשיית יצירה נגזרת והשכרה – לפי סוג היצירה.
- זכות מוסרית (סעיפים 45–46) – הזכות של היוצר ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים, ושלא ייעשו ביצירה סילוף, פגם או שינוי שפוגעים בכבודו או בשמו. זו זכות אישית: היא אינה ניתנת להעברה, ונשארת אצל היוצר גם אם העביר את זכות היוצרים. היא אינה חלה על תוכנת מחשב.
מי שעושה אחת מהפעולות האלה בלי רשות בעל הזכות מפר את זכות היוצרים, אלא אם החוק מתיר את השימוש (סעיף 47). פגיעה בזכות המוסרית היא הפרה נפרדת: גם מי שקיבל רשות להשתמש ביצירה עלול להפר אותה, למשל אם השמיט את שם היוצר.
איך משתמשים ביצירה של אחר בלי להפר
- מבקשים רשות מבעל הזכות. הוא לא תמיד היוצר עצמו, כי זכות יוצרים אפשר להעביר.
- מסכמים בכתב. חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי (בלעדי) טעון מסמך בכתב (סעיף 37(ג)). רישיון שאינו ייחודי אינו חייב להיות בכתב, אבל כדאי לכתוב גם אותו – ולהגדיר את סוג השימוש, התקופה והמקום, שאפשר להגביל (סעיף 37(ב)).
- נותנים קרדיט. רישיון אינו פוטר מקרדיט ליוצר, כי הזכות המוסרית נשארת אצלו. אם סוכם אחרת, כדאי שזה יהיה מפורש ובכתב.
האם כל שימוש ביצירה הוא הפרה?
לא. החוק מתיר שימושים מסוימים גם בלי רשות מבעל הזכות: שימוש הוגן (סעיף 19), ושימושים מותרים מוגדרים, לתכליות ובתנאים שנקבעו (סעיפים 20 ואילך).
מהו שימוש הוגן
סעיף 19 מתיר שימוש הוגן ביצירה למטרות "כגון" לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. זו רשימה פתוחה. אבל מטרה ראויה לבדה לא מספיקה – גם שימוש לצורך הוראה צריך להיות הוגן בפועל. כדי לבחון זאת, החוק מונה ארבעה שיקולים:
- מטרת השימוש ואופיו. שימוש מסחרי נוטה לפעול נגד ההגנה. למשל, השמעת מוזיקה ברקע של מסעדה: היא אינה עיקר העסק, אבל היא נעשית במסגרת מסחרית.
- אופי היצירה. שימוש ביצירה שטרם פורסמה, או ביצירה בשיא הצלחתה המסחרית, נוטה להישקל לחומרה.
- היקף השימוש, איכותית וכמותית. האם נלקח רק החלק הנחוץ למטרה, וכמה ממנו. דיווח על מחקר יכול להסתפק בתיאור קצר או בציטוט רלוונטי, בלי להעתיק את כולו.
- ההשפעה על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. ככל שהשימוש פוגע יותר בהכנסות בעל הזכות, כך קטן הסיכוי שייחשב הוגן.
השיקולים אינם תנאים מצטברים ואינם רשימה סגורה; בית המשפט שוקל אותם יחד. שימוש הוגן הוא טענת הגנה, ולכן מי שטוען לה צריך להוכיח אותה. כך נקבע בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בע"א 9183/09 The Football Association Premier League Ltd נ' פלוני (13.5.2012). באותו מקרה הוזרמו באתר אינטרנט שידורים חיים ומלאים של משחקי הליגה האנגלית, ונקבע שאין זה שימוש הוגן – בין היתר כי נעשה שימוש ביצירה כולה, במועד ובאופן שפוגעים משמעותית בשוק שלה.
שימושים מותרים מוגדרים
לצד השימוש ההוגן, החוק מתיר שימושים מסוימים לתכליות מוגדרות. הם צרים: שימוש שחורג מהתכלית או מההיקף שנקבעו אינו מוגן. שלוש דוגמאות:
- הליכים משפטיים (סעיף 20) – שימוש ביצירה בהליך משפטי או מינהלי, כולל דיווח עליו, בהיקף המוצדק בשים לב למטרה.
- שימוש אגבי (סעיף 22) – יצירה שנקלטה אגב צילום, סרט או הקלטה, כמו ציור שנראה ברקע של סצנה. החוק קובע במפורש שהכללה מכוונת של יצירה מוסיקלית, או של הקלטה שלה, אינה שימוש אגבי. שיר שבחרתם לשים ברקע של סרטון אינו "אגבי".
- התאמה לאנשים עם מוגבלות (סעיף 28א) – הנגשת יצירה, בתנאים מפורטים ומחמירים.
כשיש ספק אם השימוש נכנס לאחד החריגים, כדאי לבדוק לפני שמפרסמים, לא אחרי.
הסעדים בתביעת הפרת זכויות יוצרים
מי שזכותו הופרה יכול לבקש:
- צו מניעה. לפי סעיף 53, התובע זכאי לו, אלא אם בית המשפט מצא טעמים שלא לתת אותו.
- פיצויים. על הנזק שהוכח, או – לבקשת התובע – פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100,000 ₪ לכל הפרה (סעיף 56). הפרות שנעשו "במסכת אחת של מעשים" נחשבות להפרה אחת. בקביעת הסכום בית המשפט שוקל, בין השאר, את היקף ההפרה, משכה וחומרתה, את הנזק הממשי, את הרווח של המפר, את מאפייני פעילותו, את היחסים בין הצדדים ואת תום לבו. הסכום אינו צמוד למדד.
- דין וחשבון (סעיף 57) – חיוב המפר למסור את פרטי ההפרה, כשקשה לאמוד את היקפה.
- טיפול בעותקים המפרים (סעיף 60) – למשל השמדתם או העברתם לבעל הזכות.
לצד אלה נתבעת לעיתים גם עשיית עושר ולא במשפט. ומנגד, מפר שלא ידע ולא היה עליו לדעת שקיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בפיצויים (סעיף 58) – אבל אפשר עדיין לחייב אותו להפסיק.
שאלות נפוצות
מצאתי תמונה בגוגל. מותר לי להשתמש בה באתר או ברשתות?
ככלל לא, בלי רשות. רוב התמונות ברשת מוגנות בזכות יוצרים, גם כשלא מופיע לידן סימן ©. העלאת תמונה לאתר או לעמוד עסקי היא העתקה והעמדה לרשות הציבור, ושתיהן שמורות לבעל הזכות. קרדיט לצלם אינו מחליף רשות. שימוש מסחרי בתמונה שלמה בדרך כלל לא ייחשב שימוש הוגן, והחשיפה היא לפיצוי של עד 100,000 ₪ לכל הפרה, בלי שהצלם יצטרך להוכיח נזק.
כמה פיצוי אפשר לקבל על הפרת זכויות יוצרים בלי להוכיח נזק?
עד 100,000 ₪ לכל הפרה, לפי שיקול דעת בית המשפט (סעיף 56 לחוק). זו תקרה, לא תעריף: בית המשפט שוקל את היקף ההפרה, משכה וחומרתה, את הנזק ואת הרווח המשוערים, את היחסים בין הצדדים ואת תום הלב של המפר. הפרות שנעשו במסכת אחת של מעשים נחשבות להפרה אחת, ולכן לא כל עותק או פרסום מזכה בהכרח בפיצוי נפרד.
האם רישיון לשימוש ביצירה חייב להיות בכתב?
העברה של זכות יוצרים ורישיון ייחודי (בלעדי) טעונים מסמך בכתב (סעיף 37(ג)). רישיון שאינו ייחודי אינו חייב להיות בכתב, אבל בלי מסמך קשה להוכיח מה הוסכם – לאיזה שימוש, לכמה זמן ובאיזה מקום. לכן כדאי תמיד לסכם בכתב, אפילו בהתכתבות מסודרת, ולציין גם איך ייראה הקרדיט ליוצר.
מה ההבדל בין זכות יוצרים לסימן מסחר?
זכות יוצרים מגנה על היצירה עצמה – טקסט, צילום, מוזיקה, עיצוב גרפי או תוכנה – וקיימת בלי רישום. סימן מסחר מגן על שם, לוגו או סימן אחר שמזהה את מקור המוצר או השירות, ותביעת הפרה לפי פקודת סימני מסחר אפשרית רק בסימן רשום או מוכר היטב. לוגו יכול להיות מוגן בשתי הדרכים. הסבר מלא במאמר על הפרת סימן מסחר וגניבת עין.
