מדריך · לשון הרע

מכתב התראה בלשון הרע: מדריך מקיף לשולחים ומקבלים

נכתב על ידי עו"ד טל בן שושן · עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026

Quick Answer

מכתב התראה בלשון הרע הוא פנייה רשמית בכתב, לרוב באמצעות עורך דין, המזהה פרסום פוגעני, מסבירה מדוע הוא מהווה לשון הרע ודורשת צעדים מוגדרים כמו הסרה או התנצלות בתוך זמן קצוב. אף שהדין אינו מחייב לשלוח מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע, כפי שצוין בתיקים כמו תאד"מ 2538-12-24 ש. שלמה רכב נ' סימקינס, הוא מהווה לעיתים קרובות את הצעד הראשון והאפקטיבי ביותר לפתרון הסכסוך במהירות. מכתב התראה שנכתב כהלכה יכול להביא להסרת פרסום והתנצלות בתוך ימים, ובנוסף, מכתב שנשלח במסגרת סכסוך משפטי אמיתי מוגן מפני תביעת לשון הרע עצמו לפי סעיף 13(5) לחוק.

מכתב התראה הוא בדרך כלל הצעד הראשון בסכסוך לשון הרע – ולא פעם גם האחרון. מכתב התראה בלשון הרע שנכתב נכון יכול להוריד פוסט בתוך ימים, להביא התנצלות ולייתר תביעה; מכתב שנכתב בכעס עלול להחריף את הסכסוך ולהחליש את התיק. המדריך הזה מיועד לשני הצדדים: למי ששוקל לשלוח מכתב, ולמי שמכתב כזה הגיע אליו.

מה חשוב לדעת בקצרה על מכתב התראה בלשון הרע?

הדין לא מחייב לשלוח מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע – אבל ברוב המקרים זה הצעד הנכון.
מכתב שנשלח במסגרת סכסוך משפטי אמיתי מוגן מפני תביעת לשון הרע (סעיף 13(5) לחוק).
התנצלות ותיקון שפורסמו "במקום, במידה ובדרך" של הפרסום המקורי עשויים להקטין את הפיצוי (סעיף 19(4)).
קיבלתם מכתב? אל תתעלמו, אל תגיבו בכעס ואל תפרסמו אותו ברשת.

מהו מכתב התראה בלשון הרע?

מכתב התראה (נקרא גם "מכתב התראה לפני נקיטת הליכים") הוא פנייה רשמית בכתב, בדרך כלל באמצעות עורך דין, למי שפרסם דברים פוגעניים. המכתב מזהה את הפרסום, מסביר מדוע הוא לשון הרע ודורש צעדים מוגדרים בתוך זמן קצוב: להסיר, להתנצל או לפרסם תיקון, להתחייב שלא לחזור על הדברים, ולעתים גם לפצות. הוא מבהיר שאם הדרישות לא ייענו – תוגש תביעה.

למכתב יש גם צד שני: מי שקיבל מכתב התראה עונה לו לא פעם במכתב תשובה, וגם מכתב כזה הוא חלק מהסכסוך המשפטי ונהנה מאותה הגנה (על כך בהמשך).

מתי כדאי לשלוח מכתב התראה – ומתי עדיף לעצור ולחשוב

כדאי לשלוח כש:

ידוע מי פרסם, והפרסום עדיין באוויר – המטרה הראשונה היא להוריד אותו.
הפרסום ממשיך להתפשט, בשיתופים או בהעברות בין קבוצות.
התנצלות ותיקון יתקנו חלק גדול מהנזק.
חשוב לכם להראות, אם תוגש תביעה, שניסיתם קודם לפתור את העניין.

כדאי לעצור ולחשוב כש:

הכותב אנונימי – מכתב לא יגיע לאיש, ונדרשים צעדים אחרים.
הדברים נכונים ויש בהם עניין ציבורי – מכתב מאיים עלול רק להפנות אליהם יותר תשומת לב.
הפרסום הוא קללה בוויכוח ולא האשמה עובדתית. שכן ששלח מכתב התראה שדרש התנצלות ו-25,000 ₪ על המילים "חולי נפש" בקבוצת הבניין, ראה את התביעה שהגיש אחר כך נדחית, וחויב ב-4,000 ₪ (תאד"מ 68073-03-25 דרעי נ' פרץ, 2025). מכתב לא הופך טענה חלשה לחזקה.
רוצים למנוע פרסום עתידי – צו מניעה לפני פסק דין ניתן רק במקרים חריגים ביותר (הלכת אבנרי), ולכן חשוב לתכנן את הצעדים מראש.

האם חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה?

לא. "הדין אינו מחייב תובע לשלוח לנתבע מכתב דרישה כתנאי להגשת תביעה", כתב בית משפט השלום בתל אביב ב-2025, והוסיף שמדובר בנוהג ראוי, שמאפשר לפתור סכסוכים בלי בית משפט (תאד"מ 2538-12-24 ש. שלמה רכב נ' סימקינס). גם תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אינן קובעות חובה כזו לפני הגשת תביעה.

בתביעות לשון הרע התמונה ברורה עוד יותר: בספטמבר 2026 דחה בית משפט השלום בתל אביב טענה שיש להפחית את הפיצוי משום שהתובעת הגישה תביעה בלי לפנות קודם לנתבעת, והזכיר שתביעה היא התגובה הטבעית לפרסום לשון הרע (ת"א 54965-12-23 ברסלר נ' יוחאי).

אז למה לשלוח? כי מכתב טוב משיג לעתים קרובות בתוך ימים את מה שתביעה משיגה רק אחרי שנים – הסרה והתנצלות. ובית המשפט העליון עצמו הביע תקווה שמכתבי התראה יאפשרו לצדדים ליישב מחלוקות בלי הליך משפטי (עניין מנו ספנות, להלן).

מה צריך להיות במכתב התראה טוב

זיהוי מדויק של הפרסום. מה נכתב (ציטוט), איפה (שם הקבוצה, הדף או הפלטפורמה), מתי ומי כתב. צילום מסך מצורף.
מדוע זו לשון הרע – בקצרה ובעובדות. מה לא נכון ומה הנזק. בלי עלבונות נגדיים ובלי איומים שאין מאחוריהם כוונה אמיתית.
דרישות ברורות. הסרה בתוך מועד מוגדר; התנצלות או תיקון באותו מקום ובאותה דרך שבה פורסם המקור; התחייבות שלא לחזור על הדברים; ולפעמים פיצוי – בסכום שאפשר להסביר.
מועד סביר. בדרך כלל ימים ספורים עד שבועיים, לפי הדחיפות.
נמען נכון. המכתב נשלח למפרסם או לעורך הדין שלו – לא לקבוצה, לא למעסיק ולא לרשתות. כך הוא נשאר צעד בסכסוך המשפטי, ולא פרסום חדש.
הוכחת מסירה. דואר רשום, דוא"ל או וואטסאפ עם אישור קריאה.
עקביות. כתבו כאילו שופט יקרא את המכתב – כי ייתכן שכך יהיה. מה שנטען במכתב צריך להתיישב עם מה שייטען בתביעה.

דוגמה למבנה של מכתב (להמחשה בלבד)

הנדון: פרסום לשון הרע על מרשי, [שם], בקבוצת הוואטסאפ "[שם הקבוצה]" ביום [תאריך]

ביום [תאריך] פרסמת בקבוצה, המונה כ-[מספר] משתתפים, את הדברים הבאים: "[ציטוט]". הדברים אינם נכונים: [עובדות בקצרה]. הם מציגים את מרשי כ-[…] ופוגעים בשמו הטוב בקרב […].

אנו דורשים כי בתוך [7] ימים תסיר את ההודעה, תפרסם באותה קבוצה התנצלות בנוסח המצורף, ותתחייב בכתב שלא לחזור על הדברים. אם הדרישות לא ייענו, מרשי שוקל להגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, בלי הודעה נוספת.

האם מכתב התראה יכול לחשוף אתכם לתביעה?

ככלל – לא. סעיף 13(5) לחוק קובע שפרסום של בעל דין או של עורך דינו "תוך כדי דיון" אינו יכול לשמש עילה לתביעה. בית המשפט העליון קבע שזו חסינות מוחלטת, שאינה תלויה באמיתות הדברים (רע"א 1104/07 חיר נ' גיל, 2009), ושהיא חלה על "כל צעד הנקט בקשר עם ההליך" – כולל פניות בכתב.

גם לפני שנפתח הליך. המבחן מהותי ולא תלוי בזמן: מכתב שנשלח במסגרת סכסוך משפטי קיים מוגן. באותו מקרה הוגן דווקא מכתב תשובה למכתב התראה (רע"א 43/11 הרם נ' זקס, 2011).
תביעה "למחרת" המכתב. הורים שלחו באמצעות עורך דין מכתב לחברת שיט בעקבות פציעת בתם, וכעבור שלושה שבועות החברה תבעה אותם בלשון הרע על 100,000 ₪. התביעה סולקה על הסף, ובית המשפט העליון כתב ש"טובת העניין מצדדת בכך שתביעות לא יוגשו למחרת שליחת מכתב התראה", והזהיר מפני פרשנות שתרתיע מהנוהג הזה (רע"א 4512/20 מנו ספנות נ' בלס, 2020).
בתיק שבו ייצגתי. חברת הנגשה תבעה 2.94 מיליון ₪ בגין מכתבי התראה שנשלחו ללקוחותיה. בית המשפט המחוזי בתל אביב סילק את התביעה על הסף: החסינות חלה גם כשבסוף לא הוגשה תביעה נגד כל הנמענים, וגם כשמי שנפגע לכאורה מהמכתב אינו צד להליך. החברה חויבה ב-30,000 ₪ הוצאות והגישה ערעור לבית המשפט העליון; הערעור תלוי ועומד והדיון בו נקבע לדצמבר 2026 (לתיק). תוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

איפה עובר הגבול. החסינות נועדה לסכסוך משפטי אמיתי. בתי המשפט בודקים אם יש "קשר ברור לסכסוך משפטי קיים", ובית המשפט העליון השאיר בצריך עיון מקרים שבהם מכתב נשלח ומעולם לא הוגשה תביעה, במיוחד כשחלף זמן רב (עניין מנו ספנות). ומה שחשוב מכול בפועל: ההגנה ניתנת למכתב שנשלח לצד השני כצעד לקראת הליך; הפצה של אותו מכתב לאחרים – למעסיק, ללקוחות או לקבוצת וואטסאפ – עלולה להיבחן אחרת, ולכן עדיף להימנע ממנה.

קיבלתם מכתב התראה? שישה צעדים

אל תתעלמו. בדקו את המועד שנקבע. התעלמות לא מעלימה את הטענה, וההתנהלות שלכם אחרי המכתב עשויה להשפיע על הפיצוי. בעניין כהן נ' ניסנוב הנתבע לא נענה לדרישה להתנצל, השיב בעלבון נוסף, ובית המשפט נתן לכך משקל בקביעת הפיצוי (ת"א 50604-06-24, 2026).
אל תגיבו בכעס – ובוודאי לא ברבים. תגובה בקבוצה, או "חשיפה" של המכתב ברשת, הן פרסום חדש שעלול להוסיף עילה.
שמרו הכול. את הפרסום המקורי, את ההקשר שבו נכתב, ואת המכתב עצמו.
בדקו את התמונה המשפטית. האם בכלל מדובר בלשון הרע? האם עומדת לכם הגנה – אמת ועניין ציבורי, תום לב, הבעת דעה – או שמדובר בגידוף ולא בקביעה עובדתית? (לשון הרע בוואטסאפ – ההגנות הנפוצות)
בחרו תגובה. הסרה והתנצלות בנוסח שנבדק; משא ומתן על נוסח ועל הסדר; או מכתב תשובה מנומק שדוחה את הטענות. גם מכתב תשובה הוא חלק מהסכסוך המשפטי ונהנה מאותה חסינות (עניין הרם).
אל תמהרו לתבוע בחזרה על המכתב. תביעה נגד מי ששלח מכתב התראה, זמן קצר אחרי שנשלח, עלולה להיראות כניסיון להפחיד – כפי שקרה בעניין מנו ספנות.

התנצלות ותיקון – מה הם שווים?

סעיף 19 לחוק מונה נסיבות שבית המשפט רשאי לשקול לקולה כשהוא פוסק פיצויים, ובהן התנצלות, תיקון או הכחשה של הדברים, או צעדים להפסקת ההפצה – בתנאי שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו "במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים". בתרגום מעשי:

הודעה מכפישה בקבוצת וואטסאפ? ההתנצלות צריכה להופיע באותה קבוצה, לא בהודעה פרטית.
"אני מצטער אם מישהו נפגע" היא התנצלות מסויגת. התנצלות שעובדת אומרת מה נכתב, שזה לא נכון, ושאתם מתנצלים.
גם הסרה מאוחרת שווה משהו: בעניין גנץ נ' ארונוב הסרת הפוסט אחרי הגשת התביעה נשקלה לקולה (ת"א 2425-02-25, אוקטובר 2026).
בית המשפט עצמו יכול לצוות על פרסום תיקון או של פסק הדין, על חשבון הנתבע (סעיף 9 לחוק).
התנצלות לא מבטלת תביעה מאליה, אבל היא לעתים קרובות הבסיס להסדר שבו התובע מוותר על התביעה.

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע או לשלוח מכתב התראה?

תביעה אזרחית בלשון הרע מתיישנת ככלל שבע שנים אחרי הפרסום. אבל לחכות זו כמעט תמיד טעות: פרסומים נמחקים, עדים שוכחים, ובית המשפט עשוי להתחשב בשיהוי. בעניין יעקוביאן נ' תמר, למשל, הזמן שחלף עד הגשת התביעה – כארבע שנים – נשקל לקולה בקביעת הפיצוי (רע"א 207/24). את מכתב ההתראה כדאי לשלוח מיד אחרי שהפרסום תועד.

קיבלתם מכתב התראה, או שאתם שוקלים לשלוח אחד?

שלחו לי את הפרסום או את המכתב, ואבדוק איתכם מה הצעד הנכון עכשיו.

שאלות נפוצות

האם חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע?

לא. הדין אינו מחייב לשלוח מכתב דרישה לפני הגשת תביעה, ובתי המשפט אף דחו טענות להפחית פיצוי משום שלא נשלח מכתב כזה. עם זאת, מכתב התראה משיג לעתים קרובות הסרה והתנצלות מהר יותר מכל תביעה, ולכן ברוב המקרים כדאי להתחיל בו.

אפשר לשלוח מכתב התראה בלי עורך דין?

אפשר. החסינות שבסעיף 13(5) לחוק חלה גם על פרסום של בעל הדין עצמו, לא רק של עורך דינו. בפועל, מכתב של עורך דין מנוסח מדויק יותר, מבהיר שהעניין רציני, ומונע טעויות שעלולות לפגוע בתיק אם תוגש תביעה – למשל טענות שלא יעמדו בבית המשפט, או הפצה של המכתב לנמענים שאינם רלוונטיים.

מה קורה אם מתעלמים ממכתב התראה?

ייתכן שתוגש תביעה, לעתים בלי הודעה נוספת. ההתעלמות עצמה אינה עוולה, אבל בית המשפט בוחן את התנהלות הצדדים אחרי הפרסום כשהוא קובע את הפיצוי. התנצלות או הסרה בזמן עשויות להקטין אותו; התעלמות, ובוודאי עלבון נוסף, עלולות לפעול נגדכם.

האם מכתב התראה עצמו יכול להיות לשון הרע?

מכתב שנשלח במסגרת סכסוך משפטי אמיתי, לנמען הרלוונטי, נהנה מחסינות מוחלטת לפי סעיף 13(5) – גם אם יש בו טענות קשות. החסינות לא מכסה שימוש במכתב כאמתלה להכפשה, והפצה שלו לקבוצות, לרשתות או למעסיק עלולה להיבחן אחרת, ולכן עדיף להימנע ממנה.

כמה זמן לתת לצד השני להגיב?

אין מועד שנקבע בחוק. מקובל לתת ימים ספורים עד שבועיים, לפי הנסיבות: פרסום שממשיך להתפשט מצדיק מועד קצר, וסכסוך מורכב מצדיק יותר זמן. מועד קצר מדי עלול להיראות לא סביר אם העניין יגיע לבית המשפט.

האם התנצלות מבטלת את התביעה?

לא מאליה. התנצלות שפורסמה באותו מקום ובאותה דרך שבה פורסמה לשון הרע, ולא הייתה מסויגת, היא שיקול לקולה בקביעת הפיצוי לפי סעיף 19 לחוק. בפועל, התנצלות מנוסחת נכון היא לעתים קרובות הבסיס להסדר שבו התביעה לא מוגשת או נמחקת.

עו"ד טל בן שושן

עורך דין ומגשר, בעל משרד בוטיק בראשון לציון העוסק בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וקניין רוחני. מייצג תובעים ונתבעים בכל הערכאות; חבר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין. עוד על המשרד