תחום עיסוק
גישור ויישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט
לא כל סכסוך צריך להגיע לפסק דין. כמגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין אני מנהל הליכי גישור בסכסוכים אזרחיים ועסקיים, ובמיוחד בסכסוכי לשון הרע ופרטיות – שבהם התנצלות, הסרה ותיקון שווים לפעמים יותר מכל פיצוי. ובתיקים שבהם אני מייצג צד, אני מלווה את הלקוח במשא ומתן ובגישור כשזו הדרך הנכונה.
מה זה גישור – ומה הוא לא
גישור הוא הליך שבו צד שלישי ניטרלי – המגשר – עוזר לצדדים להגיע בעצמם להסכמה. המגשר לא מכריע ולא פוסק: הוא מנהל את השיחה, מזהה את האינטרסים האמיתיים שמאחורי העמדות, ועוזר לנסח פתרון ששני הצדדים יכולים לחיות איתו. ההליך וולונטרי, וכל צד רשאי להפסיק אותו בכל שלב.
- חיסיון. לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. אפשר לדבר בחופשיות – מה שנאמר בחדר הגישור נשאר בו.
- תוקף של פסק דין. הסדר שהושג בגישור יכול לקבל, לבקשת הצדדים, תוקף של פסק דין – ואז הוא ניתן לאכיפה כמו כל פסק דין אחר.
- הפניה מבית המשפט. בתביעות אזרחיות רבות בית המשפט מפנה את הצדדים, כבר בתחילת ההליך, לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) עם מגשר – ולא פעם התיק מסתיים שם.
גישור אינו ויתור ואינו פשרה-בכל-מחיר. מי שנכנס לגישור לא מוותר על זכותו לתבוע או להתגונן; הוא רק בודק קודם אם יש דרך קצרה יותר.
למה גישור מתאים במיוחד לסכסוכי לשון הרע ופרטיות
תביעת לשון הרע מסתיימת, במקרה הטוב, בפסק דין שקובע פיצוי – אחרי שנה או שנתיים, בדיון פומבי, ולעתים עם פרסום נוסף של הדברים שרצו לשכוח. בגישור אפשר להשיג דברים שבית המשפט לא תמיד נותן:
- התנצלות ותיקון – באותו מקום ובאותה דרך שבהם פורסמו הדברים, בנוסח מוסכם.
- הסרה והתחייבות שלא לחזור על הפרסום, עם מנגנון מוסכם למקרה של הפרה.
- פיצוי מוסכם – לעתים לצד התנצלות, לעתים במקומה.
- סודיות ושקט. ההסדר ותנאיו נשארים בין הצדדים; אין פסק דין פומבי ואין "סיבוב נוסף" ברשת.
- שמירה על יחסים – בין שכנים, דיירים, עמיתים לעבודה, שותפים לשעבר או בני משפחה, שימשיכו להיפגש גם אחרי הסכסוך.
גם לנתבע יש בכך עניין: הסדר מוקדם חוסך הוצאות, אי-ודאות ושנים של הליך, והתנצלות שנעשית מרצון היא שיקול לקולה גם אם ההליך בסוף נמשך (סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע).
איך מתנהל הליך גישור
- פנייה והסכמה. אחד הצדדים פונה, או שבית המשפט מפנה. הגישור מתחיל רק כששני הצדדים מסכימים להשתתף – ואני בודק מראש שאין לי ניגוד עניינים.
- הסכם גישור ופגישה ראשונה. הצדדים חותמים על הסכם גישור שמסדיר את החיסיון ואת כללי ההליך. בפגישה הראשונה כל צד מציג את הסכסוך מנקודת מבטו.
- פגישות משותפות ונפרדות. לפי הצורך אני נפגש עם כל צד בנפרד. מה שנאמר לי בפגישה נפרדת לא מועבר לצד השני בלי הסכמה.
- ניסוח ההסדר. כשמתגבשת הסכמה, מנסחים אותה במסמך ברור – מה כל צד עושה, עד מתי, ומה קורה אם לא. בסכסוכי לשון הרע זה כולל בדרך כלל את נוסח ההתנצלות או התיקון.
- תוקף של פסק דין. אם הצדדים רוצים, ההסדר מוגש לבית המשפט לאישור ומקבל תוקף של פסק דין.
באילו סכסוכים
לשון הרע ופרטיות
פרסומים ברשת, בקבוצות ובתקשורת; סכסוכים על צילום ופרסום בלי הסכמה; מכתבי התראה שאפשר לסיים בהסכמה.
שכנים ודיירים
סכסוכים בבניין המשותף, בוועד הבית ובקבוצות הדיירים – שבהם הצדדים ימשיכו לגור זה ליד זה גם אחרי ההליך.
עסקיים ומסחריים
סכסוכים בין שותפים, ספקים ולקוחות, פירוק שותפויות, חוזים שהסתבכו וסכסוכי קניין רוחני.
מקום העבודה
סכסוכים בין עמיתים, בין עובדים למנהלים ובין עסקים לעובדים לשעבר – כולל פרסומים והכפשות הדדיות.
גישור בהפניית בית המשפט
פגישות מהו"ת והליכי גישור בתיקים שכבר מתנהלים בבית המשפט, בכל שלב של ההליך.
ליווי בגישור ובמשא ומתן
כשאתם צד לסכסוך ואני מייצג אתכם – הכנה לגישור, ליווי בפגישות וניסוח ההסדר כך שיגן עליכם.
שני כובעים – ואף פעם לא באותו תיק
כמגשר אני ניטרלי: לא מייעץ לאף צד, לא מייצג אותו ולא אייצג אותו באותו עניין אחר כך. כעורך דין אני מייצג צד אחד – ואז התפקיד שלי בגישור הוא להשיג לו את ההסדר הטוב ביותר, או לדעת מתי לקום מהשולחן. שני התפקידים מתקיימים אצלי, בתיקים שונים – והניסיון בניהול תיקי לשון הרע משני הצדדים עוזר בשניהם: אני יודע מה בית המשפט היה פוסק, ולכן גם מה הסדר סביר נראה.
רוצים לבדוק אם אפשר לסיים את הסכסוך בהסכמה?
ספרו לי בקצרה מה הסכסוך ומי הצדדים, ואומר לכם אם גישור מתאים – כמגשר או כעורך הדין שלכם בהליך.
שאלות נפוצות
האם מה שנאמר בגישור יכול לשמש נגדי אחר כך?
לא. לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, והמגשר אינו יכול להעיד עליהם. הסכם הגישור שעליו חותמים בתחילת ההליך מעגן את החיסיון הזה. מה שכן – ההסדר הסופי, אם נחתם, מחייב.
האם הסדר גישור מחייב כמו פסק דין?
הסדר גישור הוא הסכם מחייב בין הצדדים. אם רוצים, אפשר להגיש אותו לבית המשפט ולבקש לתת לו תוקף של פסק דין – ואז ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק דין, למשל בהוצאה לפועל. בסכסוכי לשון הרע זה מקובל במיוחד, כדי שהתחייבות להסרה או להתנצלות תהיה אכיפה.
כמה זמן נמשך הליך גישור?
לרוב שבועות ספורים, בפגישה אחת עד שלוש – לעומת שנה ויותר בתביעה. משך ההליך תלוי במורכבות הסכסוך, במספר הצדדים ובנכונות שלהם להגיע להסכמה.
חובה להגיע לגישור?
ההשתתפות בגישור עצמו היא בהסכמה, ואפשר לעזוב בכל שלב. עם זאת, בתביעות אזרחיות רבות בית המשפט מפנה את הצדדים לפגישת מהו"ת, ועל הפגישה הזו חלים כללים משלה. הפניה לגישור אינה מחייבת להגיע להסכם – רק לבדוק אם הוא אפשרי.
אתה יכול לייצג אותי וגם לגשר?
לא באותו עניין. מגשר חייב להיות ניטרלי, ולכן בתיק שבו אני מגשר אני לא מייעץ ולא מייצג אף אחד מהצדדים, גם לא אחר כך. אם אתם רוצים שאייצג אתכם, אוכל ללוות אתכם בגישור שמנהל מגשר אחר, או במשא ומתן ישיר מול הצד השני.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות שלכם.