תביעות (לשון הרע) השתקה בישראל קיבלו מסגרת משפטית חדשה בינואר 2025, כאשר בית המשפט העליון קבע כללים ברורים להתמודדות עם תופעה זו. בפרשת וקנין נ' קיבוץ ניר דוד (רע"א 1954/24 נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד – אגודה שיתופית) הוביל כבוד השופט סולברג, בתמיכת כבוד השופט שטיין, שינוי משמעותי באופן הטיפול בתביעות השתקה בישראל.
המאבק בתביעות השתקה בישראל: רקע
גופים חזקים משתמשים בתביעות השתקה (SLAPP) כדי להרתיע ולהשתיק ביקורת ציבורית. הם תובעים לרוב יחידים או ארגונים קטנים שמתחו עליהם ביקורת. התופעה של תביעות השתקה בישראל התרחבה בשנים האחרונות, עד לפסיקה החדשה.
המבחנים לזיהוי תביעות השתקה בישראל
העליון קבע חמישה מבחנים מרכזיים:
- פערי כוחות: צד חזק מול צד חלש במשאבים ובנגישות למשפט.
- עילה חלשה: תביעה ללא בסיס משפטי איתן.
- פיצוי מופרז: דרישה לסכום גבוה ללא הצדקה.
- בחירת נתבעים: תביעה נגד נתבע מסוים ללא סיבה ברורה.
- הקשר ציבורי: תגובה להתבטאויות בנושאי ציבור.
כלים חדשים למאבק בתביעות השתקה
סילוק מהיר
בתי המשפט בישראל יוכלו לסלק תביעות השתקה מובהקות כבר בתחילת ההליך.
הוצאות משמעותיות
המערכת המשפטית תוכל להטיל הוצאות גבוהות על מגישי תביעות השתקה, עד גובה סכום התביעה.
השפעת הפסיקה על תביעות השתקה בישראל
הפסיקה החדשה תשפיע במספר מישורים:
- תרתיע מהגשת תביעות השתקה
- תגן על חופש הביטוי
- תצמצם ניצול לרעה של בתי המשפט
- תחזק את זכויות הנתבעים
המחלוקת בדיון
כבוד השופטים סולברג ושטיין תמכו במתווה החדש למאבק בתביעות השתקה. מנגד, כבוד השופט עמית חשש מפגיעה בתביעות מוצדקות. הוא סבר שאין צורך בדיון רחב במקרה זה.
סיכום
פסק דין הנ"ל מציב כללי משחק חדשים בנושא תביעות השתקה בישראל. המתווה החדש מספק כלים משמעותיים להתמודדות עם התופעה, תוך איזון בין הגנה על חופש הביטוי לבין זכות הגישה לערכאות. תביעות השתקה בישראל צפויות להיבחן מעתה בקפידה רבה יותר, עם כלים משפטיים ברורים להתמודדות עמן.
להלן קישור לקריאת פסק הדין המלא: