האם ביקורת צרכנית יכולה להוות לשון הרע?
התשובה לשאלה זו היא חיובית. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו. במאמר זה נסקור בקצרה, בין היתר, מספר מקרים שונים אשר הגיעו לפתחם של בתי משפט שונים בארץ בנושא הנ"ל.
כיום, צרכנים שונים נעזרים בקריאת ביקורות צרכניות שונות במרשתת (חיוביות או שליליות) בטרם הם רוכשים מוצר או מקבלים שירות מבית העסק.
הנגישות לפרסום ביקורת צרכנית על עסקים הפכה לזמינה וקלה יותר לנוכח התפתחות העידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות ולכן הצרכן יכול לפרסם בקלות ביקורת שלילית או חיובית על כל עסק, חברה או מוצר.
בדרך זו, כותב הביקורת מבטא למעשה את זכותו לחופש הביטוי, הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
יחד עם זאת, פרסום הביקורת אינו תמיד מוצדק ואף עלול לחשוף את הכותב לתביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
- לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
לעניין זה, יש להבחין בין ביקורת צרכנית, מידתית, סבירה והוגנת (ראו למשל ע"א 5001-01-18 סבטה פוגרבנוי נ' טל חמו (נבו 31.10.2018)), לבין פרסום שיש בו כדי ליצור יחס שלילי ואשר אינו חוסה תחת הגנות החוק.
כך, למשל, התקבלה תביעת לשון הרע שהוגשה נגד סועד במסעדה שפרסם כנגד התובעת פוסט בפייסבוק בקבוצה ציבורית תוך שימוש במילה "גניבה" (תא"מ 71932-07-18 ביר שופ בע"מ נ' יוסי גולן (נבו 08.04.2019)).
בית המשפט קבע, בין היתר, כי ייחוס ביצוע עבירות פליליות לאדם (בעניין זה – חברה), מהווה פרסום לשון הרע משום שיש בו כדי ליצור ייחס שלילי ולכן פסק לתובעת פיצויים בסך 7,500 ₪ בגין אותו פרסום ללא הוכחת נזק וכן 2,500 ₪ הוצאות משפט.
באותו פסק דין בית המשפט הדגיש כי "אין מחלוקת, כי היקפו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית הוא בעל חשיבות רבה, אלא שחופש הביטוי כידוע אינו חופש להשפיל ולבזות".
במקרה נוסף (ת"א 39796-04-19 ויה קסליו בע"מ נ' אבי (זלקה) טדסה (נבו 20.01.2021)), התובעת, בעלת אולם אירועים, הגישה תביעה נגד הנתבע בעקבות פוסט משמיץ שפרסם בפייסבוק לאחר שהוא ורעייתו התחתנו באולמה של התובעת.
בית המשפט קבע כי הפרסום מהווה לשון הרע משום שיש בו יותר מביקורת צרכנית רגילה. בנוסף, הפרסום כלל גם טענות לחוסר הגינות מצב התובעת, ואפילו רמייה של ממש מצידה.
בין היתר נקבע כך: "פרסום כזה עלול לבזות את התובעת בשל מעשים או התנהגות המיוחסים לה, לפגוע בשמה הטוב, כאולם אירועים, ולהרחיק לקוחות פוטנציאליים".
בשל כך, בחר בית המשפט להעמיד את הפיצוי על סך 30,000 ₪ ללא הוכחת נזק וכן 12,500 ₪ הוצאות.
מקרה נוסף (ת"א 29999-07-13 מאקרופרינט מערכות בע"מ נ' א.ר. לייזר ליין בע"מ) בו הנתבע פרסם באתר "זאפ" חוות דעת בשמה של נתבעת אחרת, המספרת על רכישת מוצר שלא היה קיים במלאי ועיכוב בהשבת הכספים ללקוח. התובעת ראתה בחוות הדעת שפורסמה כהוצאת דיבה וטענה כי הנתבעים קשורים בדרך כלשהי לעסקה של המתחרה, הנתבעת, העומדת מאחורי הפרסום.
בעניין זה קבע בית המשפט, כי התיאור בחוות הדעת משחיר פניה של התובעת ופוגע באמינותה בעיני הצרכנים. עוד קבע, כי חמורים הדברים במיוחד כאשר מדובר באתר עליו מסתמכים צרכנים רבים, והוא מהווה, בדרך בה הינו מציג עצמו, כמדד אובייקטיבי שיש לו השפעה רבה על הצלחתו או כישלונו של עסק מסוים, בין כלל המתחרים לו, והראיה, שכל בתי העסק המשתתפים בו, מוכנים לשלם דמי מנוי עבור השתתפותם.
זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הפרסום הפוגע, שלא עומדת לו הגנת "אמת דיברתי", נעשה ע"י הנתבע או מי מטעמו, והאמור בו חטא למציאות והוציא לשון הרע כנגד התובעת.
לבסוף, נפסק לטובת התובעת פיצוי כספי בסך 75,000 ₪ וכן 25,000 ₪ הוצאות.
במקרה אחר (תא"מ 4620-09-18 ערן זיו נ' בר דניאלי), נדחתה תביעת לשון ברע שהוגשה על ידי וטרינר שנתן שירות במרפאתו לבעל חיים של אחד מלקוחותיו. הלקוח אשר לא היה מרוצה מהשירות שקיבל החליט לפרסם פוסט (ביקורת) בפייסבוק – בעמוד העסקי של הוטרינר – על השירות שקיבל במרפאתו ובמסגרתו פרסם, בין היתר: "לא להתקרב, לא מקצועי ויקר".
במסגרת פסק הדין קבעה כבוד השופטת רבקה ארד, בין היתר, כי:
"על בעל מקצוע המזמין את קהל לקוחותיו לפרסם ביקורת על השירות שקיבלו בעסקו, לצפות כי לקוחותיו ימסרו גם ביקורת שלילית המבטאת חוסר שביעות רצון מהשירות שקיבלו. בנסיבות אלו, וכל עוד הביקורת נמסרת בלשון נקיה וסבירה, אין לראות בה לשון הרע (ראו בעניין זה ובשינויים המחוייבים ע"א (מחוזי נצרת) 5001-02-18 סבטה פוגרבנוי נ' טל חמו [פורסם בנבו] (31.10.18))."
בנוסף, קבעה כי הביטויים "לא מקצועי" ו-"חובבן" הם ביטויים לגיטימיים אשר הקורא הסביר מפרשם כעמדתו של הלקוח, הא ותו לא.
תביעת לשון הרע שטופלה על ידי עוה"ד טל בן שושן – הוגשה בסך 75,000 ש"ח נגד לקוח המשרד בגין פרסום ביקורת צרכנית בדף עסקי בגוגל של בית עסק (מוסך) – תאד"מ 44547-05-22 עזריה (מוסך טיל) נ' ברזילאי (פסק דין מיום 25.2.2023, שלום ת"א, בפני כב' הרשמת טל כהן אלימלך).
יצוין, כי פיצוי בשל לשון הרע עשוי להגיע עד לסך של כ- 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק עבור כל פרסום, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
לסיכום, אין ספק כי ביקורת צרכנית שלילית על בית עסק יכולה להוות לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע. כמו כן, ישנם מקרים בהם בתי המשפט הכירו בביקורת צרכנית כלגיטימית. לכן, בטרם תפרסמו ביקורת/חוות דעת על שירות שקיבלתם או מוצר שרכשתם מבית עסק – רצוי כי תבחנו היטב את תוכן הביקורת.
(מאמר זה נכתב ע"י עורכי הדין טל בן שושן ומאיה בן שושן)
——————————————————————————————
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד.
למען הסר ספק יובהר, כי מאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.
נתקלת בסוגיה משפטית בתחום? מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ מקצועי ומקיף בתחום.